חוות דעת מומחה לביהמ"ש

זיהוי דובר והשוואת קולות

שם לקוח: עו"ד……….

מספר תיק פנימי: 06052025

תאריך: 16.05.2025

מזמין: עו"ד ………….

בודק: לירון עוזרי

חוות דעת מומחה 

סימוכין: פקודת הראיות ותקנות סדר הדין האזרחי

אני הח"מ, המומחה לירון עוזרי נשוא ת"ז מספר ………., התבקשתי ע"י עו"ד …….. לחוות דעתי המקצועית בעניין זיהוי קול דובר והשוואת קול בהקלטות שלהלן, וזאת במסגרת תיק ……….. שמתנהל בביהמ"ש ………:

השיחה של המתלונן עם חברת מימון ישיר לאחר שידע אודות ההלוואה.WAV

מימון ישיר 29.03.23 (1) . WAV

מימון ישיר 29.03.23 (2) . WAV

מימון ישיר 29.03.23 (3) . WAV

מימון ישיר 29.03.23 (4) . WAV

אלבר 17.04.23 . mp3

אני נותן חוות דעת זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית המשפט.

 

פרטי השכלתי וניסיוני:

מומחה לפורנזיקה אודיטורית

ניסיון מעשי עשיר בניתוח אודיו פורנזי, אימות אותנטיות, זיהוי קול דוברים, איתור זיופי קול ושיבוטים קוליים.

ניסיון שנים של ניתוח מתקדם בקבצי שמע לצרכי זיהוי והשוואת דוברים.

בעל הבנה עמוקה במבנה הקול האנושי, באקוסטיקה של סביבות הקלטה ובסטנדרטים המשפטיים הנדרשים להוכחת ממצאים בבית המשפט.

התמחות בטכנולוגיה מתקדמות, עם רקע רב בניתוח ועיבוד אותות.

מקום העבודה:

קלריטי – מעבדה לפענוח וזיהוי קול.

כתובת: ……, ירושלים

טלפון: 0522757085

 

ציוד:

  1. תחנת עיבוד ראשית

מחשב שולחן מעבד Intel Core i7-11700 דור 11

זיכרון פנימי 32GB RAM

מערכת הפעלה: Windows 11 Pro 64bit (גרסה 24H2)

דיסק חיצוני ייעודי לאחסון חומרי גלם, תיעוד שרשרת ראיות ושמירה על קבצים מקוריים

כרטיס קול מקצועי מדגם RME HDSP 9632 – PCIe, תומך בדגימה עד 192kHz עם יציבות טיימינג גבוהה (Low Jitter), תמיכה ב־ADAT/SPDIF, ושימוש קבוע ב־TotalMix FX לניהול אותות

  1. אוזניות ומוניטורים

אוזניות רפרנס מקצועיות מדגם Audio-Technica ATH-M50x

מוניטורי סטודיו מדגם Dynaudio Acoustics BM6A

3. תוכנות ניתוח ועיבוד אודיו

iZotope RX 11 Advanced – לניקוי רעשים, בידוד רכיבי קול, שחזור אותות ועריכה לא הרסנית

SpectraLayers Pro 11 – לעיבוד ספקטרלי מתקדם, הפרדת שכבות, זיהוי תבניות בזמן-תדר

Praat – לניתוח אקוסטי ביומטרי: Pitch, Formants, Jitter, Shimmer, Harmonics-to-Noise Ratio

Sonic Visualiser – להצגת ספקטרוגרמות, זיהוי תבניות זמן–תדר והשוואות פורמנטים

Audacity – לניהול קבצי WAV ו־MP3, חיתוך, סנכרון, ייצוא מדויק

Resemble Detect – כלי מבוסס AI לזיהוי זיופי קול ודיפ פייק

 

כלי עזר נוספים: FFT Analyzer, עיבוד ENF, ניתוח Zero-Crossing Rate (ZCR), הפקת Checksums מסוג SHA-256

 

הוראות ושאלות:

התבקשתי לבדוק זיהוי קול דובר בההקלטות הנ"ל, ולעשות השוואת קולות ודובר בין הקלטת מר יאזן עאבד עזמי לבין שאר ההקלטות של מימון ישיר ואלבר.

פרטי הקבצים:

  1. אלבר 17.04.23.mp3- קובץ ממוקד אלבר באיכות נמוכה ודחוסה(mp3) אך כולל מטה דאטה מפורט.

קצב הדגימה הנמוך(8khz) הביטרייט(24kbps) והדחיסה הנמוכה(mp3) מגביל ניתוח קולי מעמיק אך מאפשר ניתוח שמיעתי.

שאר הקבצים -ממוקד מימון ישיר עם מטה דאטה חסר.אך בפורמט wav לא דחוס-  מה שמאפשר ניתוח קולי מעמיק.

 

  1. השיחה של המתלונן עם חברת מימון ישיר לאחר שידע אודות ההלוואה.wav

3.מימון ישיר 29.03.23 (1).wav

4.מימון ישיר 29.03.23 (2).wav

5.מימון ישיר 29.03.23 (3).wav

6.מימון ישיר 30.03.23 (4).wav

הערות: 

קובץ אלבר מספק תאריך ושמות שדות רלוונטיים אך בעל פורמט דחוס, איכות נמוכה ונפח קטן אשר

מגבילה ניתוח קולי מעמיק. לכן הקובץ עבר רק ניתוח שמעתי

שאר הקבצים אינם כוללים מזהי שיחה אך איכות הדגימה מאפשרת ניתוח קולי מעמיק.

* קובץ – מימון ישיר 30.03.23 (4).wav הוקלט ללא קליטה סלולרית תקינה דבר הפוגע בניתוח הקולי.

 

2.שרשרת ראיות:

כל הקבצים הועברו על ידי עורך הדין……… והתקבלו במייל בתאריך 06.05.2025

נוצרו קבצי האש בתיקייה נפרדת מצורפת

לא בוצעה כל פעולה מלבד חיתוך מילים נבחרות לצורך ההשוואה.

 

3.ניתוח טכני:

לא זוהו סימנים לעריכות או מניפולציות בקבצים.

קובץ אלבר התקבל באיכות ירודה, דבר המגביל ניתוח קולי מעמיק.

יתר הקבצים התקבלו בפורמט WAV בלתי דחוס, ומאפשרים ניתוח קולי מהימן.

4.בדיקה שמיעתית – התרשמות כללית מהבדלי קול, הגייה וסגנון דיבור

בוצעה האזנה בלתי אמצעית לדגימות הקול תוך התמקדות בשליטה בשפה העברית, אופן ההיגוי של מילים מרכזיות, הפקת העיצורים והתנועות, קצב הדיבור, אינטונציה ומאפייני סגנון כלליים של כל אחד מהדוברים.

ממצאים עיקריים:

  • ניכרים הבדלים עקביים באופן הגיית מילים מרכזיות – הן בתנועות והן בעיצורים – בין הדוברים.
  • קול החשוד שולט ברמה גבוהה יותר בשפה העברית, ודיבורו נשמע רהוט, קוהרנטי ובעל אינטונציה טבעית.
  • לעומת זאת, קול המתלונן מפיק קול בעל אינטונציה פחות יציבה, עם הפסקות רבות יותר, היגוי לעיתים מהוסס ומבנה משפטים פחות שוטף – תוצאה של שליטה מוגבלת יותר בשפה.
  • קיימת שונות מובחנת באורך ההברות, בעוצמת הקול ובקצב הדיבור – נתונים המחזקים את ההבחנה בין שני סגנונות הדיבור.
  • תבניות הפקת הקול שונות באופן ברור ונשמעות היטב לאוזן מקצועית מיומנת.

מסקנה:
ההתרשמות הראשונית מהאזנה בלתי אמצעית מצביעה על סבירות גבוהה לכך שמדובר בשני דוברים שונים, עוד בטרם ביצוע ניתוח אקוסטי מעמיק.

 

4.1.ניתוח שמעתי – הקראת תעודת זהות השוואת זמן תגובה – 

הקראת מספר תעודת זהות קובץ אלבר 17.04.23.mp3-(החשוד).

 מול קובץ: 

השיחה של המתלונן עם חברת מימון ישיר לאחר שידע אודות ההלוואה.wav -(המתלונן). 

בקובץ אלבר 17.04.23.mp3-(החשוד).-נשאל החשוד על ידי יוזמת השיחה בנקודת זמן לערך 0:00:32

קודם כל אפשר רק תעודת זהות לצורך אימות?.- נשמע רעש תזוזה בצד החשוד..

בנקודת זמן לערך 0:00:36 עונה החשוד :כן בקשה…מה יש לו זה מתקשר כל היום יא אללה כמה טלפונים (לא נשמע שום צליל שתומך בקבלת שיחה) בנקודת זמן 0:00:46 לערך הוא מקריא את מספר הת"ז.

משך הזמן בין שאלת יוזמת השיחה לבין תשובת החשוד ניתן להסיק כי הדובר אינו יודע בעל פה את מספר הת"ז

וכנראה בזמן זה חיפש את הפתק בו רשומים הנתונים.

בקובץ : השיחה של המתלונן עם חברת מימון ישיר לאחר שידע אודות ההלוואה.wav (המתלונן)

נשאל יוזם השיחה (המתלונן) על ידי המוקדנית בנקודת זמן 0:00:17 לערך:

מה זאת אומרת מה תעודת הזהות שלך?

יוזם השיחה עונה בשנייה 0:00:19 לערך חלק ממספר הת"ז עם הפסקה קלה ואז ממשיך..מה שמחזק את קריאת המספר מהזיכרון ולא מקריאה. 

בנוסף הגיית השם עצמו שונה בין הקבצים בקובץ המתלונן עונה: עאבד עזמי מאזן והחשוד עונה: מאזן אבו עאבד.

מסקנה:זמן התגובה לשאלה בקובץ אלבר מעלה חשד שהדובר (החשוד) אינו יודע את מספר תעודת הזהות ונדרש לו זמן למצוא את הפרטים. בקובץ השני (המתלונן) זמן התגובה כמעט מידי וההפסקה הקלה מחזקת את ההשערה שמספר הת"ז הוקרא מהזיכרון. בנוסף ההבדל  בהגיית השם מחזק את ההנחה שהדוברים אינם זהים. 

 

5.ניתוח קולי השוואת מילים:

 

1.לא, 2.מאזן, 3.עאבד (מצורפות תיקיות)

שליטה קולית לעומת מאפיינים ביומטריים:

לצורך זיהוי דובר, חשוב להבחין בין פרמטרים הניתנים לשליטה מודעת לבין מאפיינים ביומטריים שאינם ניתנים לחיקוי.

מאפיינים כגון טון הדיבור, מהירות הדיבור וסגנון ההגייה עשויים להשתנות לעיתים אף בכוונה.

לעומתם מאפיינים ביומטריים – כגון מבנה פורמנטים פרופיל הרמוניות ורמות ג'יטר ושימר – נובעים ממבנה אנטומי קבוע של דרכי הקול ואינם ניתנים לשליטה מודעת או לזיוף עקבי.

לכן ההשוואה מתמקדת בפרמטרים אלה לצורך קביעת זהות דובר.

התייחסות לקבצי ההקלטה של מוקד מימון ישיר עם החשוד

התקבלו ארבעה קבצים עם קול החשוד כמתחזה.

הניתוח בדו"ח זה מתמקד בקובץ מימון ישיר 29.03.23 (1).wav

אשר כלל את  הביטויים -1.לא, 2.מאזן, 3.עאבד.

שלושת הקבצים הנוספים נבדקו שמיעתית ונמצא שאותו דובר (חשוד) מופיע בכולם. 

הבדיקה נעשתה בעזרת  PRAAT 6.4.26 ונמצאת בתיקייה ייעודית לכל ניתוח

5.1 השוואת המילה לא (מצורפת תיקייה)

קובץ :השיחה של המתלונן עם חברת מימון ישיר לאחר שידע אודות ההלוואה.wav

נקודת זמן 00:37.65

קובץ :מימון ישיר 29.03.23 (1).wav

נקודת זמן  01:39.34

נתוני דו"חות קוליים ופורמנטים מופיעים בתיקיות מצורפות

תמונה 1: קובץ השיחה של המתלונן עם חברת מימון ישיר לאחר שידע אודות ההלוואה.wav נקודת זמן 00:37.65 המילה – לא -קול מתלונן

ניתוח פורמנטים

קול מתלונן - לא

תמונה 2: קובץ – מימון ישיר 29.03.23 (1).wav – נקודת זמן  01:39.34  המילה – לא – קול חשוד ניתוח פורמנטים F1-F3

קול מתחזה - לא

 

5.2 ניתוח המילה "לא" – השוואת פרמטרים קוליים

ההשוואה בוצעה בין קטעי הקול שבהם נאמרה המילה "לא" על-ידי המתלונן והחשוד. הניתוח כלל שלושה מדדים עיקריים: Pitch (תדר הבסיס), Formants (תבניות תהודה), ו-HNR (יחס הרמוניות לרעש).

Pitch – תדר הבסיס ניתוח: (נתונים מופיעים כטקסט בתיקייה – "לא")

Pitch ממוצע: 169.61 Hz (המתלונן) מול 169.75 Hz (החשוד) – פער זניח של כ־0.14 Hz בלבד.

Pitch מינימלי: 134.5 Hz מול 127.1 Hz – הבדל קל.

Pitch מקסימלי: 193.4 Hz מול 199.8 Hz – גם כאן, פער קטן.

מסקנה: תדר הבסיס אינו מספק אינדיקציה מובהקת לכך שמדובר בדוברים שונים, מאחר שהטווחים קרובים מאוד.

נמדדו גם ערכי Jitter ו־Shimmer: אצל המתלונן התקבלו ערכים של 2.72% ו־11.57%, ואצל החשוד 2.97% ו־11.70% בהתאמה. ההבדלים בין המדדים הביומטריים זניחים, ואינם מצביעים על שונות מובהקת.

פורמנטים – ניתוח תהודות קול:

F1 ו-F2 הציגו חפיפה רחבה בין הדוברים.

F3 – אצל המתלונן: בתחום 1400–2000 Hz. אצל החשוד: בתחום 2300–2700 Hz.

הפער ב־F3 משמעותי מאוד ומהווה אינדיקציה חזקה לשוני ביומטרי בין הדוברים.

יחס הרמוניות לרעש (HNR):\המתלונן: 10.78 dB\החשוד: 13.77 dB

> "יצוין כי מדד יחס הרמוניות לרעש (HNR):

 מושפע הן ממאפייני הדובר והן ממאפייני ההקלטה (איכות המיקרופון, דחיסה וסביבה אקוסטית). לפיכך, אין לבסס עליו לבדו מסקנה חד־משמעית, אך בהקשר לממצאים הביומטריים הנוספים (ובפרט F3), הוא מחזק את האפשרות שמדובר בשני דוברים שונים."

מסקנה:

למרות שתדר הבסיס אינו מצביע על שוני מובהק, ניתוח הפורמנטים – ובעיקר F3 – בשילוב עם HNR, מצביעים על סבירות גבוהה לכך שמדובר בשני דוברים שונים.

5.3 השוואת המילה "מאזן" (מצורפת תיקייה)

קובץ: השיחה של המתלונן עם חברת מימון ישיר לאחר שידע אודות ההלוואה.wav נקודת זמן 0:56 לערך – קול מתלונן

קובץ: מימון ישיר 29.03.23 (1).wav נקודת זמן 0:12 לערך – קול חשוד

תמונה 3: קובץ – מימון ישיר 29.03.23 (1).wav- המילה  מאזן – קול חשוד ניתוח פורמנטים F1-F3

מאזן - קול חשוד

תמונה 4: קובץ – השיחה של המתלונן עם חברת מימון ישיר לאחר שידע אודות ההלוואה.wav

המילה – מאזן- קול מתלונן ניתוח פורמנטים F1-F3

מאזן - קול מתלונן

 

5.4 ניתוח המילה "מאזן" – השוואת פרמטרים קוליים

הבדיקה כללה שלושה תחומים מרכזיים: תדר בסיס (Pitch), תדרי תהודה (Formants), ומדדים ביומטריים נוספים (Jitter, Shimmer, HNR). המטרה הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים עקביים ויציבים בין דגימות הקול של שני הדוברים.

תדר בסיס (Pitch): (נתונים מופיעים כטקסט בתיקייה – "מאזן")

המתלונן הציג Pitch ממוצע של 126.47 הרץ, עם טווח נע בין 98.49 ל־155.70 הרץ. לעומתו, החשוד הציג Pitch ממוצע של 161.12 הרץ, עם טווח בין 142.65 ל־180.97 הרץ. מדובר בפער מובהק של כ־35 הרץ בגובה הקול הממוצע, כאשר גם הטווחים עצמם כמעט ואינם חופפים – ממצא התומך בטענה שמדובר בשני דוברים נפרדים.

תדרי תהודה (Formants):

בתדרי הפורמנט F1 נצפתה אצל המתלונן נטייה לערכים נמוכים יותר (270–600 הרץ), בעוד שאצל החשוד נצפו ערכים גבוהים יותר (360–590 הרץ), באופן עקבי לאורך ההגייה. גם בפורמנט F2 נצפה הבדל, כאשר אצל המתלונן התקבל טווח שבין 1000–1800 הרץ, ואצל החשוד נרשם טווח של 1200–1700 הרץ. ההבדלים הללו מעידים על הבדל בתהודת חללי ההפקה הקוליים של הדוברים – כגון מבנה חלל הפה והלשון – ומחזקים את הסבירות שמדובר בדוברים שונים.

מדדים ביומטריים נוספים:

Jitter מקומי אצל המתלונן עמד על 1.828%, בעוד שאצל החשוד נמדדו 2.260%. ב־Shimmer נמדדו אצל המתלונן 1.410 dB לעומת 1.437 dB אצל החשוד. יחס ההרמוניות לרעש (HNR) היה גבוה יותר אצל המתלונן (11.147 dB), לעומת 8.752 dB אצל החשוד – דבר שעשוי להעיד על איכות קולית שונה, רמת רעש גבוהה יותר, או מבנה מיתרי קול שונה אצל החשוד.

מסקנה:

ההבדלים המשמעותיים בגובה הקול, בתדרי הפורמנטים ובמדדים הביומטריים תומכים באופן מצטבר בכך שמדובר בשני דוברים שונים.

 

5.5 השוואת המילה עאבד (מצורפת תיקייה)

השיחה של המתלונן עם חברת מימון ישיר לאחר שידע אודות ההלוואה.wav קול מתלונן – נקודת זמן 0:55 לערך

מימון ישיר 29.03.23 (1).wav – קול חשוד נקודת זמן 0:12.5 לערך

תמונה 5: קובץ: השיחה של המתלונן עם חברת מימון ישיר לאחר שידע אודות ההלוואה.wav קול מתלונן – נקודת זמן 0:55 לערך

המילה – עאבד – קול מתלונן ניתוח פורמנטים F1-F3

עאבד - קול מתלונן

תמונה 6: קובץ – מימון ישיר 29.03.23 (1).wav – קול חשוד נקודת זמן 0:12.5 לערך- המילה – עאבד – קול חשוד

ניתוח פורמנטים F1-F3 

 

עאבד - קול חשוד

 

5.6 ניתוח המילה "עאבד" – השוואת פרמטרים קוליים

ההשוואה בוצעה בין קטעי קול שבהם נאמרה המילה "עאבד" על-ידי המתלונן והחשוד. הניתוח כלל שלושה תחומים מרכזיים: תדר בסיס (Pitch), תדרי תהודה (Formants), ומדדים ביומטריים נוספים (Jitter, Shimmer, HNR). המטרה הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים מובהקים בין שני הדוברים.

תדר בסיס (Pitch):(נתונים מופיעים כטקסט בתיקייה – "עאבד")

Pitch ממוצע:

המתלונן: 132.19 Hz

החשוד: 125.49 Hz

פער מובהק של כ־6.7 Hz, כאשר תדר הבסיס של המתלונן גבוה יותר.

Pitch מינימלי:

המתלונן: 114.31 Hz

החשוד: 108.19 Hz

Pitch מקסימלי:

המתלונן: 150.74 Hz

החשוד: 137.49 Hz

מסקנה: כל פרמטרי תדר הבסיס מצביעים על פער עקבי – אצל המתלונן תדר הבסיס גבוה יותר, עם טווח רחב יותר. זהו מדד תומך בשוני בין הדוברים.

 

6.סיכום

ההשוואה בין קולו של המתלונן לבין קולו של החשוד התבצעה על בסיס שלוש מילים עיקריות – "לא", "מאזן" ו"עאבד" – וכן על ניתוח שמיעתי ותגובת הדוברים לשאלת תעודת הזהות. הבדיקות בוצעו בשלושה תחומים מקצועיים: תדר בסיס (Pitch), תדרי תהודה (Formants), ומדדים ביומטריים נוספים (Jitter, Shimmer, HNR). הנתונים מוצגים בגוף הדו"ח, לרבות תמונות ספקטרוגרמה ודוחות פראאט.

ניתוח שמיעתי: 

ההבדלים המשמעותיים בשליטה בשפה העברית הגיית המילים ובאינטונציה

  

הקראת מספר תעודת זהות:

בקובץ של החשוד, זמן התגובה להקראת מספר תעודת הזהות היה ארוך יחסית, וניכר כי הדובר אינו שולט במספר מהזיכרון.

בקובץ של המתלונן, התגובה הייתה מיידית  – דבר התומך בכך שמספר הזהות מוכר לדובר.

קיימת גם שונות בהגיית השם המלא  שנאמרת באופן שונה בין הקבצים.

ניתוח המילה "לא":

לא נמצא פער משמעותי בתדר הבסיס, אך נרשם פער ברור בפורמנט F3 

מדד HNR שונה בין הדוברים (10.78 לעומת 13.77).

ניתוח המילה "מאזן":

קיים פער ממוצע מובהק בתדר הבסיס (126.47 Hz מול 161.12 Hz).

נמצאו הבדלים עקביים בפורמנטים F1, F2, F3, וכן במדדי Jitter, Shimmer ו־HNR.

ניתוח המילה "עאבד":

נמדד פער ממוצע של כ־6.7 הרץ בתדר הבסיס, לצד עקביות גבוהה בפרמטרי הפיץ' אצל המתלונן.

תבניות ההגייה מצביעות על שוני מהותי בפרופיל הקולי

כלל הנתונים מחזקים את הסבירות הגבוהה שמדובר בדוברים שונים.

 

7. השוואת קול מתחזה בין הקלטות שונות של הדובר החשוד  (מצורפת תיקייה)

מטרה:

לבחון האם כלל ארבעת ההקלטות ממוקד מימון ישיר שבהן מופיע קול החשוד כוללות את אותו דובר, באמצעות ניתוח אקוסטי ביומטרי של מילים נבחרות החוזרות בהקלטות השונות – 1. "הלו" 2. "כן" 3. "לא".

שיטה:

לצורך הבדיקה נבחרו מילים חוזרות.

המילים נחתכו מהקבצים החשודים בלבד, ובוצעה השוואה אקוסטית ישירה ביניהן.

הבדיקה כללה:

ניתוח פורמנטים (F1–F3)

תדר בסיס (Pitch)

מדדי רעש ותנודתיות (Jitter, Shimmer, HNR)

גרפים ודו"חות מפורטים מ־Praat

קבצים שנבדקו:

  1. מימון ישיר 29.03.23 (1).wav

2.מימון ישיר 29.03.23 (2).wav

3.מימון ישיר 29.03.23 (3).wav

4.מימון ישיר 30.03.23 (4).wav – שיחה ללא קליטה טובה – לא מאפשרת ניתוח מדויק.

 

7.1 ניתוח המילה "הלו" – בתחילת כלל ההופעות בקבצים החשודים

מטרה:

לבחון האם ארבע הופעות שונות של המילה "הלו", כפי שנשמעו , נאמרו על־ידי אותו דובר.

הבדיקה מתבססת על פרמטרים ביומטריים שאינם ניתנים לשליטה מודעת, כגון: תדר בסיס (Pitch), תהודת חלל הפה (Formants F1–F3), תנודתיות קולית (Jitter, Shimmer), ויחס הרמוניקות־לרעש (HNR).

שיטה:

לכל אחת מהופעות המילה "הלו" הופק דו"ח אקוסטי מלא בתוכנת Praat, הכולל ניתוח תדרים ופרמטרים ביומטריים. בנוסף, הופקו טבלאות פורמנטים F1–F4 לאורך זמן. נבחנו ממוצעים, סטיות תקן ודפוסי תהודה בין כל ההופעות.(מצורפת תיקייה)

נתונים מרכזיים:

פרמטר טווח בין ההופעות הערות

Pitch (Hz) 145–159 שונות פנימית נמוכה, עקביות כללית

Jitter 0.96%–1.55% בתחום סביר לדובר יחיד

Shimmer 10.6%–12.4% למעט הופעה 4 עם ערך מוגבר: 14.2%

HNR 10.3–13.6 dB לא נצפתה חריגה

F1 550–730 Hz עקביות גבוהה

F2 1200–1350 Hz (ברוב), 850–1100 Hz (בהופעה 4) שונות  בקובץ 4

F3 1300–1800 Hz שונות סבירה, לא חורגת.

הערה טכנית:

ההופעה הרביעית של המילה הופקה בתנאים ירודים (ללא קליטה), דבר שגרם לרעש רקע מוגבר והשפיע על תדירות הפורמנטים F2–F3 ועל מדד Shimmer.

מסקנה:

שלוש מההופעות מציגות פרופיל ביומטרי עקבי. ההופעה הרביעית מציגה שונות בפורמנטים וב־Shimmer, אך אינה חורגת מהשונות התוך־דוברית המוכרת, במיוחד בהתחשב בתנאי ההקלטה.

לפיכך, הממצאים תומכים בסבירות גבוהה שכל ארבע ההופעות נאמרו על־ידי אותו דובר.

 

7.2 ניתוח המילה כן – מופיעה בנקודות זמן קובץ 1- 00:15.8, קובץ 2 – 00:41.74, קובץ 3 – 01:04.27, קובץ 4 – 00:09 (מצורפת תיקייה)

מטרה:
לבחון האם ארבע הופעות שונות של המילה "כן", כפי שנאמרו בארבע הקלטות שונות בקובץ החשוד, נאמרו כולן על־ידי אותו דובר.

שיטה:
לצורך הבדיקה נבחרו ארבע הופעות חוזרות של המילה "כן" מתוך הקלטות החשודות בלבד, ונבחנו באמצעות ניתוח ביומטרי אקוסטי בתוכנת Praat. הניתוח כלל מדדים שאינם ניתנים לשליטה מודעת, לרבות:

  • פורמנטים (F1–F3)
  • תדר בסיס (Pitch)
  • מדדי תנודתיות (Jitter, Shimmer)
  • יחס הרמוניקות־לרעש (HNR)

ממצאים:
שלוש מתוך ארבע ההופעות הציגו עקביות גבוהה בכלל המדדים הביומטריים, הן במאפייני התהודה (F1–F3) והן בתדר הבסיס. ערכי ה-Jitter וה-Shimmer נותרו בתחום סביר לדובר יחיד, וה־HNR היה אחיד יחסית בין ההקלטות.
ההופעה הרביעית הציגה ערך Pitch גבוה יותר מהאחרות, וכן סטייה מסוימת בפורמנט F2 ובמדד Shimmer, אולם סטייה זו תואמת לתנאי הקלטה ירודים ואינה חורגת מתבנית תוך־דוברית סבירה.

מסקנה:
המופעים השונים של המילה "כן" מציגים פרופיל קולי ביומטרי עקבי, עם שונות פנימית נמוכה ברובה.
לפיכך, הממצאים תומכים בסבירות גבוהה כי כלל ההופעות נאמרו על־ידי אותו דובר.

מטרה:

לבחון האם ארבע הופעות שונות של המילה "הלו", כפי שנשמעו , נאמרו על־ידי אותו דובר.

הבדיקה מתבססת על פרמטרים ביומטריים שאינם ניתנים לשליטה מודעת, כגון: תדר בסיס (Pitch), תהודת חלל הפה (Formants F1–F3), תנודתיות קולית (Jitter, Shimmer), ויחס הרמוניקות־לרעש (HNR).

שיטה:

לכל אחת מהופעות המילה "הלו" הופק דו"ח אקוסטי מלא בתוכנת Praat, הכולל ניתוח תדרים ופרמטרים ביומטריים. בנוסף, הופקו טבלאות פורמנטים F1–F4 לאורך זמן. נבחנו ממוצעים, סטיות תקן ודפוסי תהודה בין כל ההופעות.(מצורפת תיקייה)

נתונים מרכזיים:

פרמטר טווח בין ההופעות הערות

Pitch (Hz) 145–159 שונות פנימית נמוכה, עקביות כללית

Jitter 0.96%–1.55% בתחום סביר לדובר יחיד

Shimmer 10.6%–12.4% למעט הופעה 4 עם ערך מוגבר: 14.2%

HNR 10.3–13.6 dB לא נצפתה חריגה

F1 550–730 Hz עקביות גבוהה

F2 1200–1350 Hz (ברוב), 850–1100 Hz (בהופעה 4) שונות  בקובץ 4

F3 1300–1800 Hz שונות סבירה, לא חורגת.

הערה טכנית:

ההופעה הרביעית של המילה הופקה בתנאים ירודים (ללא קליטה), דבר שגרם לרעש רקע מוגבר והשפיע על תדירות הפורמנטים F2–F3 ועל מדד Shimmer.

מסקנה:

שלוש מההופעות מציגות פרופיל ביומטרי עקבי. ההופעה הרביעית מציגה שונות בפורמנטים וב־Shimmer, אך אינה חורגת מהשונות התוך־דוברית המוכרת, במיוחד בהתחשב בתנאי ההקלטה.

לפיכך, הממצאים תומכים בסבירות גבוהה שכל ארבע ההופעות נאמרו על־ידי אותו דובר.

 

7.3 ניתוח – המילה "לא" מופיעה בשלושת הקבצים הראשונים נקודות זמן קובץ 1 -01:39, קובץ 2 – 0:21.5, קובץ 3 – 01:50.9 *המילה אינה מופיעה בקובץ הרביעי (.מימון ישיר 30.03.23 (4).wav)

(מצורפת תיקייה)

מטרה:

לבחון האם שלוש הופעות שונות של המילה "לא", שנאמרו בהקלטות שונות על־ידי החשוד, נאמרו כולן על־ידי אותו דובר.

שיטה:

לצורך הבדיקה נבחרו שלוש הופעות חוזרות של המילה "לא" מתוך שלושה קבצים נפרדים של קול המתחזה. לכל הופעה הופק דו"ח אקוסטי בתוכנת Praat, שכלל ניתוח ביומטרי של פרמטרים שאינם נתונים לשליטה מודעת:

פורמנטים F1–F3

תדר בסיס (Pitch)

מדדי תנודתיות קולית (Jitter, Shimmer)

יחס הרמוניות לרעש (HNR)

ממצאים:

ערכי הפורמנטים מציגים עקביות גבוהה בין שלוש ההקלטות, בעיקר בתחום F2 (1189–2362 Hz) ובתחום F3 (2353–2745 Hz), המעידים על יציבות אנטומית באופי ההגייה (לשון, חלל הפה).

F1 נע בטווח רחב יותר (271–747 Hz), אך הערכים אינם חורגים מהצפוי עבור דובר יחיד.

Pitch נע בטווח של 162–233 Hz עם ממוצע כולל של 190 Hz, פערים שניתן לייחס לשונות תוך־דוברית.

מדדי Jitter נעו בין 1.4% ל־4.0% ושמרו על רציפות קולית ללא הפסקות.

Shimmer נע בין 11.9% ל־18.1% – הבדל ניכר, אך בתחום סביר.

HNR נע בין 9.4 ל־13.7 dB – כולן בתחום סביר לדיבור אותנטי, עם שונות מסוימת הנובעת מתנאי הקלטה.

מסקנה:

למרות הבדלים מתונים במדדי Shimmer ו־HNR, שלוש ההופעות של המילה "לא" מציגות פרופיל ביומטרי עקבי – במיוחד במבנה הפורמנטים – התומך בכך שכולן נאמרו על־ידי אותו דובר.

לפיכך, קיימת סבירות גבוהה שההופעות בשלושת הקבצים שייכות לאותו אדם

  1. מסקנה כללית

בהתבסס על השוואה שמיעתית של הקבצים, ניתוח אקוסטי וביומטרי של המילים "לא", "מאזן" ו־"עאבד", נמצא כי קיימים פערים עקביים, משמעותיים ובלתי תלויים בין קול המתלונן לקול החשוד.

בין היתר, זוהו:

פערים ביומטריים בפרופיל הקולי: בפורמנטים (F1–F3), בגובה הקול (Pitch), ובמדדי Jitter ו־Shimmer.

הבדלים מהותיים בתבניות תהודה – במיוחד בפורמנט F3  – שאינם ניתנים לזיוף.

תגובה שונה מהותית לשאלת תעודת זהות – מהירות, ביטחון וזיהוי שמות, המעידים על הכרות שונה עם המידע.

הבדלים ברמת השליטה בשפה: דיבור שוטף ורהוט לעומת דיבור מהוסס וקטוע.

בנוסף, נערכה השוואה תוך־דוברית בין הקבצים של קול החשוד בלבד – עבור מילים שונות: "כן", "לא", ו־"הלו".

הממצאים מצביעים על עקביות ביומטרית גבוהה בפרמטרים הקוליים בכל המילים ובכל הקבצים שבהם הופיע קול החשוד.

הסטיות שנצפו בחלק מהמופעים מוסברות על־ידי תנאי הקלטה ירודים ואינן חורגות מהשונות המקובלת לדובר יחיד.

לפיכך, קיימת סבירות גבוהה שכל ההקלטות החשודות כוללות את קולו של אותו דובר .

לאור כלל הממצאים, ובפרט בהתבסס על מדדים ביומטריים שאינם ניתנים לשליטה רצונית או לחיקוי, קיימת סבירות גבוהה מאוד כי מדובר בשני דוברים שונים.

 

  1. אני מצהיר בזאת כדלקמן:

אני, לירון עוזרי ת"ז ………  מצהיר כי הבדיקה בוצעה על-ידי באופן אישי, בהתאם למיומנותי, ניסיוני ולסטנדרטים המקצועיים המקובלים בתחום האודיו הפורנזי.

כל הנתונים, הניתוחים והמסקנות המוצגות בדו"ח זה משקפים את ממצאיי האישיים, נאספו תוך שימוש בכלים מקצועיים מקובלים, ולא הושפעו מגורם חיצוני כלשהו.

למיטב הבנתי, ממצאים אלו יכולים לשמש בהליך משפטי ומבוססים על עקרונות מדעיים, בדיקה אובייקטיבית וניתוח בלתי תלוי.אני נותן חוות דעת זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט,ידוע לי שעדות שקר או מסירת מידע כוזב מהווים עבירה פלילית לפי סעיף 239 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

 

דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית המשפט

לירון עוזרי – מומחה אודיו פורנזי

קלריטי – מעבדת קול

תאריך: 26.05.2025

 

חתימה:

Scroll to Top