שירין אבו עאקלה: ניתוח אודיו פורנזי של אירוע הירי
קלריטי – מעבדה לזיהוי זיופי קול והקלטות
—
רקע
הירי שהביא למותה של שירין אבו עאקלה ב-11 במאי 2022 עורר סערה בינלאומית. האירוע התרחש בג’נין, במהלך פעילות של צה"ל, כשכתבים פלסטינים נכחו בשטח. לאחר הירי, פורסמו גרסאות סותרות לגבי מקורו — האם מדובר בירי כוחות צה"ל, או במקלעים של חמושים פלסטינים?
כדי לנתח את האירוע באופן אובייקטיבי, צוותים עצמאיים, בהם Forensic Architecture ו־Al-Haq, ביצעו חקירה מעמיקה שהתבססה על ניתוח אודיו־פורנזי. הממצאים מצביעים על כך שהאודיו – בניגוד לוידאו – מסוגל להכריע סוגיות של תזמון, כיוון, ומרחק באופן חד-משמעי.
—
שלבי הניתוח הפורנזי
1. איסוף וסנכרון של מקורות האודיו
שני קבצים עיקריים שימשו לניתוח:
סרטון לייב שצולם ב-TikTok (16 דקות)
סרטון של צוות אל־ג'זירה
החוקרים ביצעו סנכרון מדויק של הקבצים לפי נקודות צליל משותפות (clap synchronization), עם טווח טעות של פחות משנייה. זה אפשר יצירת ציר זמן עקבי לאירוע כולו.
2. זיהוי היריות ופילוחן
בתוך הקלטות זוהו 16 יריות, שחולקו לשלושה מקבצים:
6 יריות בשעה 06:31:06
7 יריות לאחר כ־8 שניות
3 יריות נוספות במהלך ניסיון לסייע לאדם פצוע
כל היריות נותחו לפי מאפיינים אקוסטיים — כולל עוצמה, גוון, והחזרים מהסביבה.
3. ניתוח ספקטרלי ואקוסטי
הניתוח כלל:
מדידת עוצמה יחסית (RMS)
השוואת תדרים עיקריים
זיהוי החזרים סביבתיים
התוצאה: כל היריות זהות אקוסטית, מה שמעיד על כך שנורו מאותו סוג נשק ומאותו מיקום, ללא שינוי משמעותי בפרמטרים.
4. TDOA – ניתוח כיווניות לפי הפרשי זמן הגעה
באמצעות TDOA (Time Difference of Arrival), חושב כיוון הירי. בשני מקורות האודיו נראה בבירור כי הקול הגיע מאותה זווית יחסית לשני המיקרופונים. זה מחזק את ההנחה שהירי בוצע ממקור אחד, בכיוון אחיד.
5. הפרדת היריות מרעש רקע
באמצעות פילטרים דיגיטליים הופרדו היריות ממקורות רעש נוספים. לא נמצאו שינויים בתדרים הנמוכים שיכולים להעיד על תזוזת היורה או מעבר בין חללים (כגון קיר או כלי רכב).
—
תובנות טכניות
רצף אקוסטי אחיד לכל 16 היריות – מעיד על קיבוע מיקום.
אין עדות לשני מקורות ירי – לא זוהה שינוי בגוון, עוצמה או תדרים.
המרחק המשוער מהמקלט (בהתבסס על עוצמה והחזרים) – כ־190 מטר, תואם למרחק בין המצלמים לעמדה של כוחות צה"ל באזור.
זיהוי סוג הנשק לפי ניתוח אודיו־בליסטי
בשלב מתקדם של הבדיקה, החוקרים ביצעו ניתוח בליסטי־אודיטורי (Audio Ballistic Analysis) שמטרתו להעריך את סוג הנשק ששימש לירי, בהתבסס על פרופיל הצליל של היריות. התהליך כלל השוואה בין החתימה האקוסטית של הירי בזירה לבין מאגרי קולות ירי מתועדים של נשק קל צה"לי ופלסטיני.
הפרמטרים שנבדקו:
- משך ירייה (Impulse Duration) – הזמן מתחילת הפיצוץ ועד דעיכת ההד.
- תדר עיקרי (Peak Frequency) – לרוב סביב 2–3 קילוהרץ בנשק קל.
- קצב הירי – נמדד לפי המרווחים בין יריות עוקבות.
- חתימת הדף (Muzzle Blast Signature) – כוללת גל הדף ראשוני והחזר סביבתי.
ההשוואה העלתה התאמה גבוהה ל־M4A1, שהוא נשק סטנדרטי של כוחות צה"ל. הירי היה אחיד, סמי־אוטומטי, והקצב התאים לקצב של ירי מכוון – לא ירי אוטומטי או בלתי מבוקר.
לשם ביסוס נוסף, החוקרים השוו את הירי להקלטות של:
M16A2 – תדרים דומים אך חתימת הדף שונה.
AK-47 – גוון נמוך יותר, משך פיצוץ שונה.
Tavor X95 – זהה ל־M4A1 ברוב הפרמטרים, אך פחות נפוץ בזירה זו.
התוצאה: החתימה האקוסטית עקבית עם ירי ממקלע חצי־אוטומטי מסוג M4A1 ממרחק של כ־190 מטר.
—
מגבלות הבדיקה
הבדיקה לא יכולה לקבוע בוודאות מוחלטת את זהות היורה — אך היא כן יכולה לשלול את האפשרות שמדובר בירי אקראי ממספר מקורות. כל הנתונים מצביעים על ירי מדויק וממוקד ממקור אחד, בתנאים יציבים.
—
חשיבות הניתוח האודיו־פורנזי
הקול חושף את מה שהעין לא רואה. גם כאשר אין ראות ישירה, ואין זווית מצלמה ברורה — הסאונד מספק תובנות חדות להפליא:
- תזמון הירי
- מקור הירי
- סוג הנשק
- מספר המעורבים
- תנאים סביבתיים
בתיקים פליליים, ביטחוניים או עיתונאיים — ניתוח כזה מסוגל לשנות את כל מהלך החקירה.
—
סיכום
הממצאים מצביעים על כך שכל היריות נורו ממקור אחד, בזווית עקבית, ללא שינוי בגוון, עוצמה או מרחק. זהו רצף שמע שמעיד על פעולה ממוקדת — לא חילופי אש אקראיים.
במקום שבו התמונה מטושטשת — הסאונד מדבר.
קלריטי– כשצריך לדעת מה באמת נשמע.
